הספד לאזכרה – ילד אהוב שלי, יותם.

בשנה האחרונה אתה מלמד אותי ואותנו איך לאהוב בלי לגעת. איך לתקשר בלי לשמוע, איך להרגיש בלי לחוש.

לפני שנה עמדנו כאן, לא מבינים, המומים, לא מעכלים את העובדה שלא נראה אותך יותר.

מי יקרא לי שוב ממו, מי יצחיק אותי עד דמעות? עם מי אסע לחו"ל? מי יגיד לי אמא, עזבי שטויות, עזבי את הדיאטה, פשוט תאכלי פחות ותעשי יותר ספורט.

ידעתי שכל ג'ינג'י שאראה ימשוך את תשומת ליבי, שכל ניצוץ של שיער זהב יקרוץ לי ויקרא לי. 

בשנה הזאת יותם אנחנו לומדים לייצר לעצמנו את המציאות החדשה. 

בכל רכב אדום קטן שחולף מולי אני רואה אותך מחייך , עושה שלום.

בתחנת הדלק דור אלון בכניסה לכפר עזה יש את הפינה הזאת שתמיד היינו נפגשים בה, היית מחנה את הרכב ועובר לאוטו של אבא והיינו נוסעים לאן שהוא.

קשה לעבור שם, קשה לעבור מול כפר עזה ולא להיכנס להביא כביסה ולחבק אותך. 

יש חדר אחד בבית שנשאר בדיוק כפי שהיה, והבגדים שמצאתי בכפר עזה בחדר שלך מכובסים , אצלי בארון. בגדים שכנראה לא יולבשו לעולם. 

איך לומדים לחיות בחוסר כל כך משמעותי.

אך יחד עם הקושי הגדול , תחושת ההחמצה הנוראית, התסכול הבלתי נסבל עם הידיעה שפיזית לעולם לא ניפגש שוב מגיעות המון תובנות. 

אתה נמצא בכל מקום, איתי בהרצאות, אנשים מרגישים אותך ולומדים על הגבורה שלך,

בתי ספר מפתחים תכניות על אומץ לב שקשורים אליך

תנועות נוער, מתמודדי נפש, הורים, מוזיקאים, חיילים, כולם יודעים מי אתה יותם חיים

כותבים עליך שירים, מציירים אותך, כותבים לחנים ומנגינות

המתופף מספר 1, כמו שרצית. 

השתחררת מכבלי העולם, הכבלים הגופניים שלך, הכאבים, הפחדים, העצב והכעס ונשאר רק הטוב, היופי והאהבה שבך. 

אני משתדלת ממש, כל יום לזכור כמה היית חזק, כמה התאמצת וכמה היית גיבור, התגברת. 

אני מודה לך על כל החיים שהיו לנו, על הלימוד להיות אמא טובה יותר , מכילה יותר. 

כל בוקר אני מתעוררת ויודעת שאתה פה , שינית צורה אבל אתה מגיע ומזכיר לי כל הזמן שלא נעלמת. 

אני אוהבת אותך וכן, עצובה וכאובה אבל גאה בך ובכל מה שהבאת לחיים שלי. 

גאה גם במשפחה היפה שלנו שמצליחה לצמוח מתוך המשבר הקשה הזה.

שִׁיר שִׁיר עַל יֶלֶד אַדְמוֹנִי

רַעֲמַת שְׂעָרוֹ זוֹהֶרֶת

כְּמוֹ  דָּוִד הַמֶּלֶךְ הַקַּדְמוֹנִי

תֹּם וְאוֹר הִיא נוֹהֶרֶת.

יֶלֶד שֶׁל חַיִּים יוֹתָם  

סִפּוּרְךָ טֶרֶם נֶחְתַּם  

הַמַּסָּע עוֹד לֹא תַּם

יֶלֶד שֶׁל חַיִּים יוֹתָם

בָּעֶרֶב חָרְפִּי וְקַר

עָלִיתָ מִתּוֹךְ הַבּוֹר  

אֶל הָאֲוִיר הַצַּח וְהַמֻּכָּר

הָיִיתָ כְּמוֹ תָּמִיד גִּבּוֹר

יֶלֶד שֶׁל חַיִּים יוֹתָם…..

שׁוֹאֵף לִדְרוֹר וּלְחֹפֶשׁ

מְתוֹפֵף וְשָׁר לִצְלִילֵי גִּיטָרָה

מִתְאַמֵּן לָרוּץ עַד הָאֹפֶק

וְנַפְשְׁךָ חוֹקֶרֶת וְתָרָה….

יֶלֶד שֶׁל חַיִּים יוֹתָם

חַיַּת וְאָהַבְתָּ וְהִנֵּה שָׁם

בָּאֹפֶק הַלָּבָן וְהַחַם

סִפּוּרְךָ עֲדַיִן לֹא תַּם.