תפריט
תפריט
עולה לי השאלה למה מתווספת כאן האות וו לפני המילה אהבת.
ניתן היה לכתוב תאהב לרעך כמוך למשל והיינו מבינים את הרעיון.
אולי הושמטו כמה אותיות והפסוק בעצם היה אמור להיות ו (אם) אהבת לרעך כמוך אז…
אתחיל במילה אהבה– מהי אהבה ומהי האהבה העצמית שלדעתי מדבר עליה הפסוק.
הפסוק יוצא מתוך הנחה שהאדם אוהב את עצמו ויתייחס באותה אהבה גם לחברו/רעהו.
אך מה אם לאדם אין אהבה עצמית? הוא לא אוהב את עצמו? איך יאהב את האחר?
ומכאן שקודם כל על האדם למצוא את האהבה העצמית, האהבה שבתוכו לעצמו.
אחד הדברים שאני, כאיש טיפול רואה הרבה אצל אנשים שאני פוגשת היא בעיקר חוסר אהבה עצמית שמתבטאת בביקורתיות , שיפוטיות כלפי עצמם, כעס והאשמה כלפי דברים שעשו.
אנשים מאשימים אחרים על כל דבר קטן או גדול כיון שהם בהאשמה כלפי עצמם.
במהלך השנים למדתי הרבה תחומים ואחד התחומים שלמדתי הוא NLP,
פירוש המונח :
Neuro Linguistic Programming
בעברית- שפת תכנות עצבית, שיטה שמאפשרת לשנות את התגובה האוטומטית של האדם לתרחישים.
אחד הכללים בשיטה זו היא לעולם לא לשפוט את עצמך על החלטה שעשית בעבר כי ההחלטה הזו היא הנכונה ביותר שעשית נכון לאותו הרגע.
מבחינתי אהבה עצמית קוראת כשכאדם מקבל את עצמו, ללא שיפוטיות, ללא ביקורתיות, מכיל את התנהגותו גם אם היא לא מתאימה לסביבה, עומד על שלו, על עקרונותיו מתוך בחירה וחיבור לעצמו .
וכפועל יוצא מתוך כך כשאדם אוהבת את עצמו באופן טבעי ההתנהגות שלו כלפי חברו תהיה גם אהבה אמיתי ללא שיפוט וללא האשמה.
כשאדם כועס על עצמו, מאשים את עצמו על מי שהוא הוא יאשים גם את האחר.
בשביעי לאוקטובר בני יותם ז"ל נלקח מביתו בקיבוץ כפר עזה והוחזק על ידי מרצחים בשבי במשך שישים וחמישה ימים.
בתקופה זו, מתוך אהבה עצמית, אהבה לזולתי , למדינתי ולאנשים הפועלים עבור החזרתו של יותם הסתכלתי על כולם בעין אוהבת מתוך אמונה מלאה שכל עם ישראל ואף ההנהגה של המדינה פועלת מתוך רצון כנה ואמיתי להביא לי את בני ואת שאר החטופים ושכולם עושים את כל הניתן.
מהשביעי לאוקטובר ראיתי כמה טוב יש במדינה שלנו, טוב שלא תמיד אנחנו שמים לב אליו, כמה אנושיות, טוב לב, חיבורים ואהבה יש ביננו.
מהשביעי לאוקטובר ועד היום, אנשים שלא מכירים אותנו, לא הכירו את יותם באופן אישי מתפללים עליו, מדברים עליו, שרים עליו ומרגישים שהוא הבן שלהם.
"יותם הוא הבן של כולנו"
בחמישה עשר לדצמבר, יותם ברח משבי חמאס , הציל את עצמו מידי המרצחים ואחרי חמישה ימים של מנוסה בגבורה עילאית יחד עם שניים מחבריו לשבי, זוהה בטעות כמחבל ונורה.
התגובה שלי לחילי הצבא הייתה בקשה שיגיעו אלינו כי אנחנו רוצים לחבק אותם, אנחנו לא מאשימים אותם ולא כועסים ולא שופטים, אנחנו יודעים שהם לא עשו את זה בכוונה.
החיילים קיבלו את ההודעה שלי והגיעו אלינו לשבעה. חיבקנו אותם, בכינו איתם, עם כל הקושי והכאב הגדול על לכתו של יותם מאיתנו, לא כעסנו. אהבנו וחיבקנו.
יש לנו אהבה בלב לכל חייל ולכל אדם מעם ישראל, כי רק בעזרת האהבה ננצח כאן את האויבים שלנו.
ברמה הלאומית, אנחנו עם שאוהב את עצמו ולכן אנחנו יכולים לאהוב את האנשים שבתוכנו, את כל אחד ואחד כאילו היה הבן הפרטי שלנו,.
הוכחנו לעצמנו בשביעי לאוקטובר כמה אהבה יש לנו אחד לשני.
בואו ונשמור עליה.
