תפריט
תפריט
איריס חיים היא אמא לשלושה ילדים , תובל יותם ונויה.
נשואה לרביב וחיה שנים רבות בנגב המערבי.
הוכשרה כאחות מוסמכת, מומחית בטיפול תומך (טיפול פליאטיבי).
משנת 2011 מלווה משפחות ומסייעת בתהליכי סיום חיים בדגש על מחלת הדמנציה.
התמקדה בלימודי רוח כמו מיינדפולנס,ליווי רוחני, תטא הילינג, פסיכודרמה, NLP , רייקי, ביואורוגונומי וחשיבה חיובית.
ב7.10 היא הזדקקה לכל הכלים הללו כדי לשרוד מציאות שלא ציפתה לה מעולם.
איך ניתן לייצר מציאות שמאפשרת לנשום גם כשנדמה שאין יותר אוויר?
איך ניתן לספר סיפור מחזק גם כשהכל מתפורר מסביב?
איך ניתן לחיות בשמחה גם כשהקרקע נשמטת מתחת לרגליים?
צילום: מאיה משל
איריס מקיימת הרצאות בכל רחבי העולם בשם
"באור ולא בבור- סיפורו של יותם חיים"
ההרצאה מלווה בתמונות וסרטונים מחייו של יותם המראים מי הוא ומספרים על אשיותו המורכבת.
משך ההרצאה כשעה וחצי + זמן לשאלות.
״בשביעי לאוקטובר 2023 נשמטה לי הקרקע מתחת לרגליים כאשר בני יותם, בן 28, תושב קיבוץ כפר עזה נחטף והוחזק בשבי.
בשבעים הימים שלאחר מכן ועד החמישה עשר בדצמבר בחרתי להחזיק בתוכי אמונה ותקווה ללא עוררין שהוא חי, שורד ומטופל.
בחרתי לראות את הטוב בחיים במקום את הרע, דבר שבסופו של דבר הביא את יותם לשרוד טוב יותר בשבי ואף להצליח לברוח.
בחרתי לייצר אמונה יש מאין, להאמין ביותם, במדינת ישראל, בצבא ובממשלה, העדפתי לדבר בטוב.
ביום השחרור מהשבי כשהתבשרנו על הנורא מכל עבורנו הייתי צריכה לבחור שוב.
ההרצאה מבוססת על סיפורו של יותם, שבחייו ובמותו התגבר על קשיים יום יומיים.
על הבחירה שהוא עשה ושאני עשיתי לאורך החיים שלו.
על הבחירה שעשיתי בשבעים הימים האחרונים לחייו על פני האדמה.
על הבחירה שלי כעת.
על יכולת הבחירה בכל רגע נתון , לראות את הטוב, לבחור לעצמי את הסיפור ולברוא עבור עצמי את המציאות שמתאימה לי.
על איך להיות בתודעת אושר ולא בתודעת קורבן.״
ביוגרפיה – איריס חיים
נולדה ב 18/4/1966 כ"ח ניסן בחיפה בישראל.
בת בכורה להוריה שמחה ותלמה הראל, אביה שמחה ילדי הארץ, רקדן ואימה תלמה חבש אף היא ילידת הארץ, מורה לספרות עברית.
לאיריס אח צעיר ממנה בשם בועז.
בגילאים הצעירים חיה בעיקר אצל סבה וסבתה יהודית ומשה חבש, (לא ידועים פרטים מדויקים מדוע) אך עד גיל ארבע הייתה בעיקר אצלם.
המשפחה התגוררה ברחוב הגליל 66 בנווה שאנן בחיפה.
איריס הייתה תמיד ילדה מאוד שמחה, חייכנית ופעילה.
תלמידה מצטיינת בכל התחומים, בעיקר אהבה ללמוד ביולוגיה. למדה לנגן על פסנתר ואקורדיון, חברה טובה מוקפת בהרבה חברים וחברות.
איריס משתתפת כחניכה בתנועת מחנות העולים במחנה נווה שאנן- נו"ש ובכיתה ט' הופכת להיות מדריכה בתנועה. התנועה מהווה חלק עיקרי בחייה, היא פעילה מאוד, יוצאת לכל הטיולים, אוהבת את החוג, חוג אלומה ואת החניכים שלה.
בגיל 16 איריס מקבלת את ההחלטה המשמעותית הראשונה בחייה, היא מחליטה להצטרף לכיתה המקובצת של תנועת המחנות העולים המגיעה לקיבוץ הצעיר עין זיוון.
בקיץ 1982 יחד עם עוד 19 בנים ובנות, כולם חניכי התנועה היא עוברת לגור בדירה עם עוד 3 בנות, נעמי ודגנית מבאר שבע וגליה ברעם ממושב עשרת.
בשנים 1982 עד 1984 חיה בקיבוץ, עובדת במטע התפוח, לומדת בבית הספר הר וגיא בקיבוץ דפנה.
החיים בקיבוץ טובים לאיריס ולמרות המרחק מהבית , ההורים והחברים היא מסתגלת בקלות ואוהבת את החיים החדשים שלה.
איריס אוהבת לרקוד ריקודי עם מאז ומתמיד, לשחות לקרוא ולשחק בהצגות.
בתקופת הצבא היא פוגשת את רביב, שיהיה לימים בעלה ואב לילדיה, הם מתחתנים בשנת 1991 בקיבוץ גבולות שם נולדים שלושת הילדים תובל יותם ונויה.
החלום של איריס היה להיות רקדנית או דיילת, אחר כך חשבה על רפואה אבל לא התקבלה ללימודים ונרשמה ללימודי סיעוד.
במהלך 30 שנות הקריירה המקצועית איריס פוגשת את עצמה במספר תחומים ומתאהבת בתחום הטיפול התומך, היא עובדת כאחות בהוספיס בית ובשנת 2014 מקימה את הארגון רפואת חיים אשר חורט על דגלו תמיכה וסיוע לכל אדם באשר הוא.
התחום הפליאטיבי מושך מאוד את איריס והיא רוכשת עוד ועוד כלים כמו מיינדפולנס, NLP, טטא הילינג, פסיכודרמה, ליווי רוחני, ביואורגונומי, טיפול שמאני, חשיבה חיובית ועוד.
כל אלו יעמדו לרשותה ביום הקשה ביותר בחייה, יום חטיפתו של בנה יותם.
